בני זוג הנקלעים לסכסוך ממהרים להתחיל בהליך גירושין באמצעות תביעות משפטיות למינהן. על פי רוב  אחד מבניה"ז הוא זה  שיוזם את הליך הגירושין, ובן הזוג השני נגרר לסכסוך באמצעות כתבי הגנה, תביעות נגדיות וכדומה.

רק מעט מהזוגות המתגרשים פונים להליך גישור במשפחה מקצועי, כדי לנסות ולפתור את הסכסוך אל מחוץ לערכאות המשפטיות וכדי למנוע פגיעה ונזקים נפשיים וכספיים,בפרט לאור הצטברות רגשות הכעס והנקמה הגוברים בדר"כ על כל הגיון בריא.

 

מהות הסכסוך בין בניה"ז:

1. בני הזוג מונעים מנקמה, התחשבותם בילדיהם  נדחקת הצידה, דבר המביא לסבל נפשי כבד לאותם ילדים שחווים את הליך הגירושין בחיי היום יום.
2. עלויות כספיות גבוהות לעבור תשלום לעורכי דין, אגרות וכיוצ"ב.
3. מרוץ אל הערכאות המשפטיות בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים.
4. סיפור חייהם של בניה"ז נשמע בדיונים משפטיים, ורצוף האשמות הדדיות, הטחות ועלבונות.
5. כל המשפחה, לרבות ילדים, הורי בניה"ז, אחים ואחרים, נסחפת אחר הסכסוך.
6. פעולות נקמה של  בני הזוג כמו למשל: הוצאת צווים משפטיים למיניהם, הגבלות בנקאיות, האזנות סתר ומיני פעולות שיש בהן כדי להקניט ולפגוע באחר.

 

הוכח כי במקרים רבים רצוי להשתמש בהליך הגישור ככלי לפתרון יעיל, שאינו פוגע בזולת  וזול עבור בני זוג הרוצים להתגרש. עוד הוכח כי בני"ז רוצים להידבר ביניהם אך נמנעים מכך שמא ההידברות תתפרש כסימן לחולשה וכניעה לתכתיבי האחר.

 

 

היתרונות בעבודת המגשר:

 

1.      המגשר פתוח יותר להאזנה ולכן הוא מפחית את אי הוודאות אצל בניה"ז. ניתן לשתפו בפרטים אישיים, ניתן לפתוח בפניו פרטים חסויים, ניתן לשפוך בפניו את הלב.

2.      המגשר מתחשב מאד בצרכי הילדים, ופועל תוך צמצום הפגיעה הנפשית בהם.

3.      המגשר מציע פתרונות יצירתיים, בידיו האפשרות לפתור את הסכוך בדרכים שונות תוך התייעצות עם בעלי הדין.

4.      בכל שלב בזמן הגישור רשאי כל אחד מבעל הדין להודיע כי הוא אינו ממשיך  בהליך הגישור.

5.      המגשר משתדל להגיע להסכמים  בדרך הנועם וללא מאבקים "מלוכלכים".

6.      מגשר יכול להפחית את עוצמת רגש הנקמה והאמוציות, ולהביא את בעלי הדין לבחון את הסכסוך מנקודות מבט מאוזנות, נטולות רגשות נקמנות.

7.      נטרול המשפחות של בלי הדין מללבן את הסכסוך.