אב יהודי על פי דיני ישראל מחויב במזונות ילדיו בהתאם להוראות הדין האישי. דיני ישראל מטילים חבות מזונות מוחלטת על האב עבור ילדיו עד גיל 6, "קטני קטנים".  מדובר בחיוב מזונות המתחשב בצרכי הילד בלבד ולא ביכולתו הכלכלית של האב.

צרכי הילד הם "צרכים הכרחיים" הקיומיים שלו, צרכים בהם נושא רק האב (תשלום עבור ביגוד, מזון, מגורים. לעיתים על האב לשלם גם בגין תרופות וטיפולים רפואיים, הוצאות טיפול בילדים קטנים, תשלום לגן הילדים וכיוצ"ב).

מגיל 6 עד גיל 15- ההורים יחדיו מחויבים במזונות ילדיהם. על ההודים לשלם מזונות מ"דין צדקה" הכוללים גם תשלום הוצאות חינוך, מעון, צעצועים, נסיעות, חופשות, בילויים, דמי כיס, חלקם של הילדים בהוצאות החזקת רכב, עוזרת, חוגים, כבלים וכיוצ"ב. האם משתתפת בתשלום דמי המזונות.

מגיל 15 עד גיל 18אלו מזונות מ"דין צדקה" בלבד. ההורים משלמים יחדיו את צרכי הילד על פי רמת הכנסותיהם.

מגיל 18 ועד לסיום שירות החובה בצה"ל, על פי הפסיקה,  האב משלם  כשליש מסכום המזונות המוסכם.
לביהמ"ש לענייני משפחה הסמכות לדון במזונות ילדים. במקרים  מסויימים מזונות הילדים ידונו בבית הדין הרבני, אולם בתנאי שניתנה לכך הסכמת שני ההורים.

ילד רשאי להגיש תביעת מזונות כנגד אביו (גם אם הוריו אינם נשואים).

על פי רוב דמי המזונות צמודים למדד המחירים לצרכן.

כיום הסכום המינימאלי שנקבע לתשלום דמי מזונות עומד על  כ- 1,150 ₪.

מה יש לקחת בחשבון בתשלום דמי מזונות?

1.                 צרכיו ההכרחיים של הילד (בהם נושא האב באופן מוחלט).

2.                 צרכיו הנוספים של הילד מעבר למזונותיו ההכרחיים. (בהם נוטלים חלק ההורים,   לרוב, בחלקים שווים).

3.                 רמת השתכרות בפועל של האב בזמן ההחלטה על  תשלום המזונות.

4.                 כושר השתכרות האב (בהתאם להשכלתו וניסיונו התעסוקתי).

5.                 גילו של הילד.

6.                 רמת השתכרותה של האם.

7.                 מצבו בריאותו הפיזי והנפשי של הילד- הצורך בתשלום הוצאות רפואיות חריגות.

8.                 רמת החיים אליה הורגל הילד במשך חייו.

בכל שינוי מהותי בצרכיו של הילד או ביכולתו של האב לשלם, קיימת אפשרות למי מהצדדים לפנות לביהמ"ש לעניני משפחה ולבקש לשנות את  גובה תשלום דמי המזונות.

ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל על מנת להביא לאכיפתו של פס"ד. אב אשר אינו משלם מזונות – ניתן לפעול נגדו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, ולקבל צו עיקול על רכושו ומשכורתו של האב, צו לעיכוב יציאתו מהארץ, ואף להוביל למאסרו.

כאשר אין לאב רכוש או אין לו כל יכולת לשלם מזונות, ניתן לקבל מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי. גובה המזונות על ידי  המוסד לביטוח לאומי הוא  בהתאם לקריטריונים של המוסד לביטוח לאומי ובסכומים מינימאליים. את יתרת המזונות שנפסקו ואשר אינם משולמים על ידי הביטוח הלאומי, ניתן יהיה  לגבות בעתיד באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.